לום
English

פוסט

GitHub מאפס לגיבור: חשבון, SSH ו-push ראשון

חלק 1 במדריך ל-GitHub: מה GitHub מוסיף ל-Git, יצירת ריפוזיטורי, התחברות עם gh, מפתח SSH או טוקן, והעלאת פרויקט לרשת.

3 דק׳ קריאה

המדריך הזה מעלה לרשת את ספר המתכונים מ-Git מאפס לגיבור: נשנה אותו דרך pull request, ניתן לרובוט לבדוק אותו, ונפרסם אותו כאתר. הוא מניח היכרות עם git add, git commit וענפים.

מה זה GitHub (ומה הוא מוסיף ל-Git)

Git הוא כלי בקרת הגרסאות; הוא רץ על המחשב שלנו ולא צריך אינטרנט. GitHub מארח ריפוזיטורי של Git בענן, ומוסיף כלים לתכנון, ביקורת, בדיקות ופריסה.

מימין, המחשב שלנו עם ריפוזיטורי מקומי שמחזיק את ה-commits‏ A, B ו-C. משמאל, GitHub עם ריפוזיטורי מרוחק שמחזיק את אותם commits. הפקודה git push מעלה מהמחשב ל-GitHub, והפקודות git fetch ו-git pull מורידות. מתחת, GitHub מוסיף issues, pull requests, Actions, Pages, פרויקטים ו-releases.

הריפוזיטורי עצמו (ה-commits) הוא Git רגיל. השכבה של GitHub מעליו:

  • Issues למעקב אחרי משימות, באגים ורעיונות.
  • Pull requests כדי להציע שינוי ולבדוק אותו לפני שהוא נכנס.
  • Actions להרצה אוטומטית של בדיקות ופריסות.
  • Pages לאירוח אתר סטטי ישירות מריפוזיטורי.
  • Projects, Releases, Discussions וארגז כלי אבטחה סביב כל זה.

GitLab ו-Bitbucket עושים אותה עבודה בשמות אחרים; החלק של Git עובד אותו דבר בכולם.

מתחילים

פותחים חשבון וריפוזיטורי

נרשמים ב-github.com ולוחצים על New repository (תפריט + בפינה העליונה):

  • שם: recipes.
  • נראות: public (כל אחד יכול לקרוא) או private (רק מי שהוזמן). אפשר לשנות אחר כך.
  • Add a README: כן. README הוא קובץ Markdown שמוצג בדף הראשי של הריפוזיטורי, הדבר הראשון שכל אחד קורא.
  • ‏.gitignore ורישיון: תבניות לא חובה. .gitignore שומר זבל מחוץ לריפו. בלי רישיון, אף אחד אחר לא רשאי רשמית להשתמש בקוד שלנו.

מחברים את המחשב: SSH או HTTPS

כדי לעשות push, GitHub צריך לדעת שזה אנחנו, והוא כבר לא מקבל את סיסמת החשבון עבור פעולות Git דרך HTTPS. יש שלוש דרכים טובות:

  1. ‏GitHub CLI (gh) הכי קל. מתקינים מ-cli.github.com (או brew install gh), ואז:

    gh auth login
gh auth status

    הוא מחבר אותנו דרך הדפדפן ושומר את הפרטים עבור Git. gh browse פותחת את הריפו הנוכחי בדפדפן, ו-gh <command> --help מציגה כל דגל.

  2. מפתח SSH, שאני מעדיף: מגדירים פעם אחת ושוכחים:

    ssh-keygen -t ed25519 -C "dana@example.com"

    מקבלים את המיקום הרגיל ובוחרים סיסמה (passphrase). נוצרים מפתח פרטי (~/.ssh/id_ed25519, לעולם לא משתפים) ומפתח ציבורי (~/.ssh/id_ed25519.pub). מדביקים את הציבורי ב-Settings → SSH and GPG keys → New SSH key באתר. ואז בודקים:

    ssh -T git@github.com

    Hi dana! You've successfully authenticated, but GitHub does not provide shell access.

    זו הודעת ההצלחה. כתובות הריפוזיטורי נראות אז כך: git@github.com:dana/recipes.git.

  3. ‏HTTPS עם personal access token עובד בכל מקום, אבל מחייב לנהל טוקן. עוזר אישורים (credential helper, ש-gh auth login מגדיר) הופך את זה לפשוט.

מעלים את הפרויקט ל-GitHub

הוא כבר קיים ב-GitHub. משכפלים אותו:

git clone git@github.com:dana/recipes.git
cd recipes

הוא קיים רק על המחשב שלנו, כמו ספר המתכונים. יוצרים ב-GitHub ריפוזיטורי ריק בלי README, ואז מחברים ועושים push:

git remote add origin git@github.com:dana/recipes.git
git push -u origin main

או שה-CLI עושה את שני השלבים, מתוך תיקיית הפרויקט:

gh repo create recipes --public --source=. --push

מרעננים את דף הריפוזיטורי, והקבצים וההיסטוריה המלאה כבר שם.

קשורים