if, elif, else: תנאים ב-Python

עד עכשיו כל שורה בתוכניות שלנו רצה, מלמעלה למטה. תוכניות אמיתיות מקבלות החלטות: מציגות הודעה אחרת לקטין, מסרבות לסיסמה ריקה, נותנות ציון לפי ניקוד. ב-Python זה התפקיד של משפט if.

כל דוגמה כאן הורצה עם Python 3.13. ההתנהגות נבדקה מול הפרק על if במדריך הרשמי, התיעוד של השוואות והתיעוד של ביטויים מותנים.

משפט if

ל-if יש תנאי, נקודתיים ובלוק מוזח. הבלוק רץ רק כשהתנאי אמיתי:

temperature = 31
if temperature > 30:
    print("Hot")
    print("Drink water")
print("Done")

Hot
Drink water
Done

שתי השורות המוזחות שייכות ל-if. ‏print("Done") חוזרת לקצה השורה, ולכן היא רצה בכל מקרה. ההזחה היא הדרך של Python לדעת איפה הבלוק נגמר, כמו שמוסבר בפוסט על הזחה.

else: הענף השני

else רץ כשהתנאי שקרי. אין לו תנאי משלו:

age = 15
if age >= 18:
    print("You can vote")
else:
    print("Too young to vote")

Too young to vote

בדיוק אחד משני הבלוקים רץ. אף פעם לא שניהם, ואף פעם לא אף אחד.

elif: יותר משתי אפשרויות

elif הוא קיצור של “else if”. אפשר לכתוב כמה שצריך, וה-else בסוף אופציונלי:

score = 85
if score >= 90:
    grade = "A"
elif score >= 80:
    grade = "B"
elif score >= 70:
    grade = "C"
else:
    grade = "F"
print(grade)

B

Python בודקת את התנאים מלמעלה ומריצה את הבלוק הראשון שהתנאי שלו אמיתי. על השאר מדלגים, גם אם הם אמיתיים. בגלל זה הסדר חשוב. כאן הבדיקות בסדר הלא נכון:

score = 95
if score >= 80:
    print("B")
elif score >= 90:
    print("A")

B

‏score >= 90 לא נבדק בכלל. שמים את התנאי הצר ביותר ראשון.

התיעוד מציין ששרשרת של if/elif/elif היא התחליף של Python למשפטי switch או case בשפות אחרות.

אופרטורי השוואה

תנאי הוא בדרך כלל השוואה. כל השוואה מחזירה True או False:

אופרטור	משמעות
==	שווה
!=	שונה
<	קטן מ-
<=	קטן או שווה
>	גדול מ-
>=	גדול או שווה

print(5 == 5, 5 != 3, 3 < 5, 5 <= 5, 7 > 9, 7 >= 7)
print("a" == "A", "apple" < "banana", 1 == 1.0)

True True True True False True
False True True

מחרוזות מושוות תו אחרי תו, ואות גדולה ואות קטנה הן תווים שונים. ‏1 == 1.0 הוא True, כי מספרים מושווים לפי הערך גם בין int ל-float.

אפשר לשרשר השוואות. לפי התיעוד, x < y <= z שקול ל-x < y and y <= z, חוץ מזה ש-y מחושב פעם אחת בלבד:

age = 25
print(18 <= age < 65)

True

עוד שני אופרטורים מופיעים בתנאים כל הזמן. ‏in בודק שייכות, כמו בפוסט על רשימות, ובמחרוזת הוא מחפש תת-מחרוזת. ‏is בודק זהות, ומשתמשים בו רק עם None:

print("z" in "pizza", "x" not in "pizza")

value = None
if value is None:
    print("no value")

True True
no value

ערכים אמיתיים ושקריים

תנאי לא חייב להיות True או False. ‏Python מקבלת כל ערך ובודקת אם הוא אמיתי, באותה בדיקה ש-bool() עושה בפוסט על המרת טיפוסים:

name = ""
if name:
    print("Hello", name)
else:
    print("No name given")

items = [1, 2]
if items:
    print(len(items), "items")

No name given
2 items

את if name: קוראים “אם יש שם”. זה קצר יותר מ-if name != "":, וזה הסגנון המקובל ב-Python.

תנאים מקוננים

בלוק יכול להכיל if נוסף:

age = 20
has_ticket = True
if age >= 18:
    if has_ticket:
        print("Come in")
    else:
        print("Buy a ticket")
else:
    print("Adults only")

Come in

קינון עובד, אבל כל רמה מזיזה את הקוד עוד פנימה. לעיתים קרובות and נותן גרסה שטוחה יותר, וזה הנושא של הפוסט הבא.

בלוק לא יכול להיות ריק. כשצריך שומר מקום, כותבים pass, משפט שלא עושה כלום:

x = 3
if x > 0:
    pass
print("ok")

ok

הביטוי המותנה

כשכל מה שצריך זה לבחור בין שני ערכים, יש צורה של שורה אחת. התיעוד קורא לה ביטוי מותנה (conditional expression), ש"לפעמים נקרא אופרטור טרנרי":

age = 20
status = "adult" if age >= 18 else "minor"
print(status)

n = 1
print(f"{n} item{'' if n == 1 else 's'}")

adult
1 item

קוראים את זה “adult אם התנאי אמיתי, אחרת minor”. קודם מחושב התנאי, ואחר כך רק אחד משני הערכים. מכיוון שזה ביטוי, הוא נכנס בתוך השמה, קריאה לפונקציה או f-string. כדאי לשמור אותו לבחירות קצרות: אם אחד הצדדים ארוך מכמה מילים, if/else רגיל קריא יותר.

כשיש הרבה ערכים: match

כשמשווים ערך אחד מול הרבה קבועים, Python 3.10 הוסיפה את משפט match:

def describe(command):
    match command:
        case "start" | "go":
            return "Starting"
        case "stop":
            return "Stopping"
        case _:
            return "Unknown command"

print(describe("go"), describe("stop"), describe("jump"))

Starting Stopping Unknown command

רק ה-case הראשון שמתאים רץ. ‏| פירושו “או”, ו-_ מתאים לכל דבר, כמו else. ‏match יודע לעשות הרבה יותר (פירוק רשימות ואובייקטים), כמו שמראה המדריך הרשמי על match. כשיש רק כמה תנאים, if/elif עדיין פשוט יותר.

טעויות נפוצות

• = במקום ==. ‏if x = 5: הוא SyntaxError. ‏Python אפילו מציעה את התיקון: Maybe you meant '==' or ':=' instead of '='?
• שכחת הנקודתיים. ‏if x == 5 בלי : נותן SyntaxError: expected ':'.
• השוואה של טקסט למספר. ‏5 == "5" הוא False, לא שגיאה. ממירים את הערך מ-input() לפני ההשוואה.

מה הלאה

בפוסט הבא: האופרטורים הלוגיים and, or ו-not, שמחברים כמה תנאים לתנאי אחד.