מחרוזות ב-Python: חיתוך, מתודות ומניפולציה

מחרוזת (str) היא טקסט. ל-Python יש הרבה כלים לעבודה עם טקסט, ורובם מובנים כמתודות על המחרוזת עצמה.

כל דוגמת קוד כאן הורצה עם Python 3.13, וההתנהגות נבדקה מול המדריך הרשמי ומול התיעוד של מתודות המחרוזות.

כתיבת מחרוזות

גרשיים בודדים וכפולים נותנים את אותה תוצאה. כדי לשים גרש בתוך מחרוזת, בורחים ממנו עם לוכסן הפוך או משתמשים בסוג הגרש השני:

print('He said "hi"')
print("It's fine")
print("Tab\there")

He said "hi"
It's fine
Tab	here

מחרוזת raw, עם r לפני הגרשיים, שומרת את הלוכסנים הפוכים כמו שהם. זה שימושי לנתיבים של Windows ולביטויים רגולריים:

print(r"C:\new\folder")

C:\new\folder

שלושה גרשיים (""" או ''') מאפשרים שבירת שורה:

print("""multi
line""")

multi
line

שני literals של מחרוזת שכתובים אחד ליד השני מתחברים אוטומטית. זה עובד רק בין literals, לא בין משתנים.

אינדקסים וחיתוך

לכל תו יש אינדקס. הראשון הוא 0, ואינדקסים שליליים סופרים מהסוף:

s = "Hello, World"
print(s[0], s[-1])

H d

חיתוך s[start:end] לוקח תווים מ-start עד end, בלי לכלול את end:

print(s[0:5])
print(s[7:])
print(s[::-1])

Hello
World
dlroW ,olleH

s[::-1] לוקח כל תו בצעד של -1, וזה הופך את המחרוזת.

len() מחזירה את מספר התווים:

print(len(s))

12

מחרוזות אינן ניתנות לשינוי

אפשר לקרוא תו, אבל אי אפשר לשנות תו במקום:

t = "immutable"
t[0] = "I"

TypeError: 'str' object does not support item assignment

גם מתודות לא משנות את המחרוזת המקורית. הן מחזירות מחרוזת חדשה, ולכן צריך לשמור את התוצאה (s = s.upper()):

s = "Hello, World"
s.upper()
print(s)
print(s.upper())

Hello, World
HELLO, WORLD

שינוי טקסט

print(s.lower(), s.upper())
print(s.replace("World", "Python"))
print("hello world".title(), "hello".capitalize())
print("  padded  ".strip() + "|")
print("ab" * 3)

hello, world HELLO, WORLD
Hello, Python
Hello World Hello
padded|
ababab

• replace(old, new) מחליפה את כל ההופעות.
• strip() מסירה רווחים משני הקצוות. lstrip() ו-rstrip() עובדות בצד אחד.
• * משכפל מחרוזת.

פיצול וחיבור

split() הופכת מחרוזת לרשימה, ו-join() עושה את ההפך, ומשתמשת במחרוזת שעליה היא נקראת כמפריד:

print("a,b,c".split(","))
print("-".join(["2026", "10", "11"]))

['a', 'b', 'c']
2026-10-11

חיפוש

find() מחזירה את האינדקס של ההופעה הראשונה, או -1 אם אין כזו. index() מחזירה את אותו אינדקס, אבל כשאין התאמה היא זורקת שגיאה:

print(s.find("World"), s.find("xyz"))
print(s.count("l"))
print(s.startswith("Hell"), s.endswith("!"))

7 -1
3
True False

s.index("xyz")

ValueError: substring not found

משתמשים ב-find() כשזה רגיל שהערך חסר, וב-index() כשהיעדר שלו הוא שגיאה.

ריפוד ובדיקת תוכן

print("42".zfill(5), "7".rjust(3, "0"))
print("abc".isalpha(), "123".isdigit())

00042 007
True True

zfill() ו-rjust() ממלאים עד רוחב מסוים. הארגומנט השני של rjust() הוא תו המילוי, אם לא רוצים רווחים.

מה הלאה

בפוסט הבא: f-strings, שמכניסים ערכים ופורמט של מספרים לתוך מחרוזת.